מופלא, הרגע בו הוא "מפרשן" את הנפילה עבור אחותו, ברגע אחד המוח מתרגם את הפחד לעצמה, מנגנון מופלא שצריך ככל הנראה להכיר בקיומו, ללמוד אותו וללמד. הרי העובדות הן אותן עובדות, נפילה היא נפילה, אך הפירוש החיובי שהוא נתן לעובדות והראיה של הפוטנציאל החיובי לפרשנות האחרת למצב וזאת כדי לנהל את הסיטואציה בדרכו, מעידות על תחכום חיובי נרכש במוח/התנהגות ויש להוציאו מהכוח אל הפועל ולהשתמש בו.
שמחתי לשמוע כי בכוחנו לשנות חלק ניכר מהמציאות שלנו.
ממחר, ולמשך 21 ימים, אני מתחייבת לכתוב שלושה דברים חיוביים (ולדווח לכיתה בנוגע לשינוי; אם אכן יתרחש).
🙂
אין ספק שאקור יודע את העבודה. נשארתי עם חיוך על הפנים מתחילת ההרצאה ועד סופה. הזדהתי עם דברים שאמר, הופתעתי מחלקם, הסתקרנתי ובעיקר התמלאתי השראה ורצון ללמוד עוד מזה. נזכרתי במשפט שאני מאוד אוהבת מספר ילדים שמתקשר עם רוח הדברים ואומר כך:
"מעולם לא ניסית לעשות את זה בעבר אז אני חושבת שללא ספק אצליח" (בילבי)
מחשבה חיובית שיוצרת מציאות ומעצבת אותנו.
kפני כמאתיים שנה, דיבר רבי נחמן מברסלב על "סוד" הנקודה הטובה, לפיו גם בתוך מה שאנחנו חושבים כרע טמון טוב ואם נחפש את הטוב, נמצא עוד ועוד טוב. המרצה ממחיש את הרעיון הזה באופן מדהים על חיי היום יום שלנו, ראיה חיובית בניגוד לשלילית, היא זו שעשויה לשנות את השקפת עולמנו ולהסב לנו שמחה. עלינו לחפש את הטוב והחיובי, לשפר ולהפוך אותו לחלק מרכזי מהחיים שלנו. על ידי כך, נגיע לשמחה ואושר פנימי ואמיתי.
בחירה בחיובי ובמאושר גורמת לנו להיות טובים ומוצלחים יותר , רוצה להאמין שכולנו רוצים להיות מוצלחים וטובים יותר ,
יתכן ובאמת זה רק ענין של בחירה ?
חובה להפיץ את הבשורה וליישם אותה בכל מסגרת ובטח במערכת החינוך , מתוך רצון שכולנו נהייה טובים ומוצלחים יותר ונשפר את הממוצע .
מיקוד פנימי – הרוב אם לא הכל תלוי בי !
הרצאה מגניבה ומעוררת השראה. פסיכולוגיה חיובית ותפיסת העולם אופטימית ידועות כדרכים מוצלחות לקבלת המציאות מזווית העוזרת להתמודד עם קשיים יומייומיים ואירועים חריגים בחיינו. רוב האנשים חייבים לתרגל לראות את הצד הטוב בחיים שיש לכל אחד מאיתנו.
הרצאה מעניינת ומשעשעת ביותר. חוש ההומור שהפגין אקור במהלך הרצאתו תרם מאד, ההומור וההסתכלות החיובית שהוא יוצר משפרת את ההטמעת המסר. אחד הנושאים שמשכו את תשומת ליבי בהרצאה היה חינוך ילדים לחשיבה המעודדת אושר. את התרגיל של מניית ״שלושה דברים טובים שחוויתי במהלך היום״ אני מתרגלת כבר זמן רב עם בני בן ה8. הפתיע אותי לגלות שכאשר החל למנות אירועים וחוויות משמחות שעברו עליו ללא עזרה ממני (תחילה היינו מחפשים אירועים כאלו יחד), מעטים מהם היו קשורים להצלחות או השגת מטרות. רובם של האירועים שהחשיב כמשמחים היו חוויות של הווי משמח כגון משחק מהנה עם חבר, בדיחה משעשעת ששמע, מאכל טעים שאכל וכו׳. זה התחבר לי עם ההסבר של אקור לפיו אנו פונים להשגים שלנו כדי שיקנו לנו תחושת אושר בעוד האושר ברובו לא קשור בהכרח להישגים אלא לפרשנות שלנו לגבי חוויות שחווינו ולהתמקדות בחיובי במקום בשלילי בנושאים יום יומיים.
הרצאה מאוד מעניינת . לארחונה התחלתי לקרוא ספר ״הסוד״. שבעצם אומר שסוד ההצלחה בחיים מסתכם בגישה החיוביות והאופטימיות . וזה באמת מוכיח שהכל במוח שלנו ושאנחנו יכולים לשלוט בעתיד בשיטה של הפסיכולוגיה החיובית .
בנוסף לכך ההרצאה הזכרירה לי אפקט הפלצבו, שזה די דומה ומוכיח שהכל בראש שלנו ומושפע מההחלטה שלנו באיך לטפל ולנהל את החיים שלנו
בתור אדם שחובב הרצאות של TED, זו אחת הפרזנטציות הטובות, המצחיקות, הקלילות והמעניינות שיצא לי לראות. ההרצאה גרמה לי לרצות ללמוד עוד על תחום הפסיכולוגיה החיובית ועל מדע האושר.
בנוסף לכך, מאוד התחברתי לשיטה של שון המתייחסת למשימה של 21 ימים, החלטתי לנסות אותה.
התובנה שמציג שון 'להיפוך הנוסחה לאושר' על ידי אימון המוח לחיובי יותר בהווה – מאוד מעניינת ולדעתי היה צריך לשלב אותה במערכת החינוך החל מהגיל הרך.
עם זאת, אני מניחה שרמת החיוביות בהווה מושפעת גם מתנאים סביבתיים שונים, ונשאלת השאלה האם האימון המוצע מספיק או שצריך לשלבו במסגרת תכנית הכוללת גם שינוי של תנאים סביבתיים שליליים.
כמו כן, ההצעה של שון מתמקדת בהסתכלות על ההווה, ומעניין לדעת כיצד הפסיכולוגיה החיובית מציעה להתייחס לנושאים עתידיים (כגון הצבת יעדים ומטרות אשר סביר להניח כי, לצד ההסתכלות החיובית בהווה, אין לוותר עליהם).
״במקום לבטל אתכם אני רוצה ללמוד אתכם״ משפט שממש התחברתי אליו! אין יפה יותר מלזהות את השונות אצל ילדים ובמקום לנסות ליישר קו בין כולם, לאפשר להם לראות את הייחודיות והיופי בהם ולאפשר להם לצמוח מהמקום החזק שלהם.
החלטתי לאמץ את התרגיל של רישום שלושה דברים חיוביים ביום. אני מסוקרנת לראות אם זה יעשה משהו לאופטחמיות שלי, גם אם לא לאפקטיביות. אני תוהה האם התמקדות בהווה היא נקודת השינוי האמיתית הנדרשת. ואם האופטימיות היא החלק העיקרי, או עצם ההתמדקות בהווה, בניגוד למרדף מתמיד אחר יעד כלשהו בעתיד, היא שתגדיל את האפקטיביות – גם ללא אופטימיות.
ולבסוף, אני תוהה אם מידה מסוימת של פסימיות, אינה חיובית. אם נתבונן על זה כעל זהירות, ולא פסימיות… אבל אולי אני חושבת כך משום שעוד לא תרגלתי את האופטימיות באופן קבוע.
מאוד התחברתי למרדף המתיש הזה אחרי ההישג הבא הוא כביכול ביטוי להישגיות או ייחודיות, וקיבל מסגור כחלק מאינדיבידואליזם והגשמה עצמית ואנטיתזה להגדרה הכי קשה במאה ה-21 "בינוניות". בפועל, שוק העבודה וההשכלה היום מאופיין באי יציבות, שחיקה של עובדים וחוסר שביעות רצון כללי.
מאוד אהבתי את ההתייחסות לחריג שהחברה מנסה להכניס אותו למסגרת כי הוא חריג וחייב לנרמל אותו. גם התחברתי לכך שחבריו טענו מה יש לסטודנטים בהרווארד להיות לא מאושרים, בחיי היום היום תמיד יש מישהו שאנחנו מסתכלים עליו ומאמינים שאם רק היה לנו מה שיש לו היינו מאוד מאוד מאושרים או אפילו על עצמנו; אם רק נתקבל לעבודה, נתחתן, נקבל העלאה, נצליח במבחן אז אז סוף סוף נהיה מאושרים כבפועל אנחנו תמיד במרדף אחרי ההישג הבא. מעניין לנסות את התרגיל ולבחון תוצאות
כשראיתי את ההרצאה הרגשתי שהמסרים מוכרים לי, אפילו די אינטואטיבי, האושר מצוי בתפיסה ולא בנסיבות חיצוניות – זה מסר חזק שקשה להפנים עד הסוף אבל ברגע שהוא מופנם יש לכך רק השפעות חיוביות על העתיד
התחושה של "אם רק אעשה את המשימה הבאה אהיה מאושרת", ואז צריך למצוא משימה נוספת…כל כך כואבת! הגעתי למצב שאני נשואה, עם ילד, תואר שני ועבודה ובלי אושר. מה עוד אפשר לרצות?
מקווה שאצליח לחזור לספורט מתישהו 🙂
מעניין מאוד להבין שיעדים שאנחנו מציבים לעצמנו כיוון שאנו מאמינים שהם ירגשו אותנו או יגרמו לנו לאושר, הם למעשה אלו שמדכאים אותנו וגורמים לתחושות לחץ וחרדה.
יש לשנות את התפיסה ל'כאן ועכשיו', להינות מהרגעים הקטנים ולמצות אותם עד תום, על מנת להתקרב לאושר האמיתי.
מעודד לשמוע שניתן לאמן את המוח לחשיבה חיובית.
ההתמקדות בחוויה החיובית גורמת לנו לחוות אותה מחדש, דבר הגורם להרגשה טובה, שמחה, סיפוק ואופטימיות,
נשמע פשוט וקל, אז מדוע זה כל כך קשה לביצוע?
אחרי שהתאוששתי משטף הדיבור…. מצא חן בעיני הרעיון של שינוי "הנוסחה" – להבין שלא העבודה הקשה תביא להצלחה ולאחר מכן לאושר…אלא מחשבה חיובית תוביל להצלחה בהרבה תחומים.
מה שמעודד הוא שהאושר הוא בר השגה, ונדרש לרק לאמן את המוח על מנת להשיגו.
מדהים עד כמה חשיבה חיובית בכלל , והתמקדות בחוויות חיוביות בפרט, עשויים לגרום לנו להיות יותר פרודוקטיביים, מהירי מחשבה ומאושרים.
במשך ההרצאה היה חיוך על פניי, אהבתי את האינטונאציה, את מהירות הדיבור.
ריגש אותי לראות את היכולת של המרצה להביא את הרעיון הגדול של פסיכולוגיה חיובית למציאות יומיומית ועכשווית.
הרצאה מעניינת שמפיחה אופטימיות, צחוק וגורמת למצב רוח טוב. מתחברת למה שנאמר בין השורות בנוגע לכך שאושר יכול להפוך והוא חלק ממציאות, אולם הוא דורש אימון של המוח והתמדה.
מאמינה שאופטימיות,רצון, התמדה ואימון יוצרים שינוי למי שחפץ בו.
רצף הדיבור מהיר מידי, עד שלפעמים קשה לעקוב אך בכל זאת היה ניתו להבין את הנקודה שהדובר רצה להעביר. הדרך הקלילה בה המידע הועבר ממקדת את תשומת הלב וההקשבה בתוכן הדברים לאורך ההרצאה ותורמת להבנת המסר.
הרצאה משעשעת והמסר הועבר בצורה יפה עם דוגמאות שונות שגורמות לחשוב לעומק (כדוגמת הגרף) . מעניין יהיה לנסות להפוך את הנוסחה לאושר ועל ידי כך להשפיע על המציאות שהרי כולנו רוצים להיות חיוביים יותר ולהגיע לתפקוד מוצלח יותר.
היה לי קשה עם אופן העברת המסר. הדחיסות, הדיבור המהיר והאופן האולי שטחי בו הדברים מוצגים, שמתחייבים מהפלטפורמה של טד, של לתת במה של 10 דקות להעביר מסר ולמשוך את הקהל.
מתחברת מאוד לצורך שתואר בהיפוך הנוסחא לאושר והצלחה. כמי שחונכה שצריך לעבוד קשה כדי להצליח, אני יודעת ומבינה היום שזה לא ביטוח לאושר עתידי. למדתי מההרצאה שלימוד חשיבה חיובית בהווה ואימון בכך יביאו להצלחות ופרודוקטיביות רבה יותר בעתיד. מאוד מקווה ללמוד איך להתאמן בכך וליישם על עצמי ומשפחתי.
ההדגשה שלו – שהחשיבה החיובית שהיא כשלעצמה כאשר היא מתרחשת , גורמת לשיפור היכולות החשיבתיות הרגשיות ההספקים של האדם, תחושת שביעות הרצון ,וכ״ד .
(שלא מתוך ידיעה או התכוונות,) כאשר למדתי את רוב לימודי בעבר, למדתי לפי הדוגמא שהוא תאר: שככל שלומדים מצליחים ומשיגים השגים האושר נמצא מחוץ למערכת ו״רודפים אחריו״ כדי להשיגו. כיום, כשהחלטתי שאני לומדת מתוך רצון ושמחה ותחושה של סיפוק עצמי על עצם הלימודים, והוכחה לעצמי שאני מסוגלת!!! אני חווה ״שמחה״ בכל
שלב אפילו בשלב המבחנים והמטלות. שהוא השלב הסיזיפי……
התלהבתי מהאופן בו מוצג מידע ביחס לממוצעים של אוכלוסיות ללא התייחסות לפרט. חשיבה אחרת, להיות מאושר עכשיו משנה לנו את החיים והיכולות בהווה ולעתיד. חיוביות, חשיבה חיובית ואמון לחיוביות משפרת אותנו ואת היכולות שלנו וההצלחה שלנו.
שמחתי בגישה המפריחה התפיסה הרווחת לגבי הצלחה כמו גם את ״סטיית הנקודה״ , הסטיה מהנורמה( הפורצת הבניות חברתיות ) שבהתקיימה מציפה פוטנציאל במובן הרחב ומבטאת את היכולת להיות מסוגלים לשנות הדרך בה נשפיע על המציאות .
אהבתי במיוחד את המשפט- בחיינו היום, "הנורמלי" הוא הממוצע.. אם נלמד ונחקור את הממוצע, אנחנו נישאר ממוצעים. יש לנו יכולת ממשית לשנות את החשיבה שלנו ובעקבות כך להיות חיוביים יותר. זה מקסים.
שמחתי לקבל אישור לחשיבה המאפיינת את גישתי לחיים, לפיה איכות החיים וההצלחה בחיים תלויות, במידה רבה, בנו, באופן שבו אנו מפרשים את העולם החיצוני ואינן תלויות בעיקרן בעולם החיצוני לכשעצמו.
הסיפור על האחות , הפעלת הדימיון הילדותי לפיתרון בעיות, משהו בתמימות הילדותית וחשיבה ללא עכבות , שאובדת לרובנו במהלך הפיכתנו לבוגרים, ואולי ביחד עם אובדן התמימות והיצירתיות אנו הופכים לנקודות בקו הממוצע או מתחת לו.
מופלא, הרגע בו הוא "מפרשן" את הנפילה עבור אחותו, ברגע אחד המוח מתרגם את הפחד לעצמה, מנגנון מופלא שצריך ככל הנראה להכיר בקיומו, ללמוד אותו וללמד. הרי העובדות הן אותן עובדות, נפילה היא נפילה, אך הפירוש החיובי שהוא נתן לעובדות והראיה של הפוטנציאל החיובי לפרשנות האחרת למצב וזאת כדי לנהל את הסיטואציה בדרכו, מעידות על תחכום חיובי נרכש במוח/התנהגות ויש להוציאו מהכוח אל הפועל ולהשתמש בו.
שמחתי לשמוע כי בכוחנו לשנות חלק ניכר מהמציאות שלנו.
ממחר, ולמשך 21 ימים, אני מתחייבת לכתוב שלושה דברים חיוביים (ולדווח לכיתה בנוגע לשינוי; אם אכן יתרחש).
🙂
אין ספק שאקור יודע את העבודה. נשארתי עם חיוך על הפנים מתחילת ההרצאה ועד סופה. הזדהתי עם דברים שאמר, הופתעתי מחלקם, הסתקרנתי ובעיקר התמלאתי השראה ורצון ללמוד עוד מזה. נזכרתי במשפט שאני מאוד אוהבת מספר ילדים שמתקשר עם רוח הדברים ואומר כך:
"מעולם לא ניסית לעשות את זה בעבר אז אני חושבת שללא ספק אצליח" (בילבי)
מחשבה חיובית שיוצרת מציאות ומעצבת אותנו.
kפני כמאתיים שנה, דיבר רבי נחמן מברסלב על "סוד" הנקודה הטובה, לפיו גם בתוך מה שאנחנו חושבים כרע טמון טוב ואם נחפש את הטוב, נמצא עוד ועוד טוב. המרצה ממחיש את הרעיון הזה באופן מדהים על חיי היום יום שלנו, ראיה חיובית בניגוד לשלילית, היא זו שעשויה לשנות את השקפת עולמנו ולהסב לנו שמחה. עלינו לחפש את הטוב והחיובי, לשפר ולהפוך אותו לחלק מרכזי מהחיים שלנו. על ידי כך, נגיע לשמחה ואושר פנימי ואמיתי.
בחירה בחיובי ובמאושר גורמת לנו להיות טובים ומוצלחים יותר , רוצה להאמין שכולנו רוצים להיות מוצלחים וטובים יותר ,
יתכן ובאמת זה רק ענין של בחירה ?
חובה להפיץ את הבשורה וליישם אותה בכל מסגרת ובטח במערכת החינוך , מתוך רצון שכולנו נהייה טובים ומוצלחים יותר ונשפר את הממוצע .
מיקוד פנימי – הרוב אם לא הכל תלוי בי !
הרצאה מגניבה ומעוררת השראה. פסיכולוגיה חיובית ותפיסת העולם אופטימית ידועות כדרכים מוצלחות לקבלת המציאות מזווית העוזרת להתמודד עם קשיים יומייומיים ואירועים חריגים בחיינו. רוב האנשים חייבים לתרגל לראות את הצד הטוב בחיים שיש לכל אחד מאיתנו.
הרצאה מעניינת ומשעשעת ביותר. חוש ההומור שהפגין אקור במהלך הרצאתו תרם מאד, ההומור וההסתכלות החיובית שהוא יוצר משפרת את ההטמעת המסר. אחד הנושאים שמשכו את תשומת ליבי בהרצאה היה חינוך ילדים לחשיבה המעודדת אושר. את התרגיל של מניית ״שלושה דברים טובים שחוויתי במהלך היום״ אני מתרגלת כבר זמן רב עם בני בן ה8. הפתיע אותי לגלות שכאשר החל למנות אירועים וחוויות משמחות שעברו עליו ללא עזרה ממני (תחילה היינו מחפשים אירועים כאלו יחד), מעטים מהם היו קשורים להצלחות או השגת מטרות. רובם של האירועים שהחשיב כמשמחים היו חוויות של הווי משמח כגון משחק מהנה עם חבר, בדיחה משעשעת ששמע, מאכל טעים שאכל וכו׳. זה התחבר לי עם ההסבר של אקור לפיו אנו פונים להשגים שלנו כדי שיקנו לנו תחושת אושר בעוד האושר ברובו לא קשור בהכרח להישגים אלא לפרשנות שלנו לגבי חוויות שחווינו ולהתמקדות בחיובי במקום בשלילי בנושאים יום יומיים.
הרצאה מאוד מעניינת . לארחונה התחלתי לקרוא ספר ״הסוד״. שבעצם אומר שסוד ההצלחה בחיים מסתכם בגישה החיוביות והאופטימיות . וזה באמת מוכיח שהכל במוח שלנו ושאנחנו יכולים לשלוט בעתיד בשיטה של הפסיכולוגיה החיובית .
בנוסף לכך ההרצאה הזכרירה לי אפקט הפלצבו, שזה די דומה ומוכיח שהכל בראש שלנו ומושפע מההחלטה שלנו באיך לטפל ולנהל את החיים שלנו
בתור אדם שחובב הרצאות של TED, זו אחת הפרזנטציות הטובות, המצחיקות, הקלילות והמעניינות שיצא לי לראות. ההרצאה גרמה לי לרצות ללמוד עוד על תחום הפסיכולוגיה החיובית ועל מדע האושר.
בנוסף לכך, מאוד התחברתי לשיטה של שון המתייחסת למשימה של 21 ימים, החלטתי לנסות אותה.
התובנה שמציג שון 'להיפוך הנוסחה לאושר' על ידי אימון המוח לחיובי יותר בהווה – מאוד מעניינת ולדעתי היה צריך לשלב אותה במערכת החינוך החל מהגיל הרך.
עם זאת, אני מניחה שרמת החיוביות בהווה מושפעת גם מתנאים סביבתיים שונים, ונשאלת השאלה האם האימון המוצע מספיק או שצריך לשלבו במסגרת תכנית הכוללת גם שינוי של תנאים סביבתיים שליליים.
כמו כן, ההצעה של שון מתמקדת בהסתכלות על ההווה, ומעניין לדעת כיצד הפסיכולוגיה החיובית מציעה להתייחס לנושאים עתידיים (כגון הצבת יעדים ומטרות אשר סביר להניח כי, לצד ההסתכלות החיובית בהווה, אין לוותר עליהם).
״במקום לבטל אתכם אני רוצה ללמוד אתכם״ משפט שממש התחברתי אליו! אין יפה יותר מלזהות את השונות אצל ילדים ובמקום לנסות ליישר קו בין כולם, לאפשר להם לראות את הייחודיות והיופי בהם ולאפשר להם לצמוח מהמקום החזק שלהם.
החלטתי לאמץ את התרגיל של רישום שלושה דברים חיוביים ביום. אני מסוקרנת לראות אם זה יעשה משהו לאופטחמיות שלי, גם אם לא לאפקטיביות. אני תוהה האם התמקדות בהווה היא נקודת השינוי האמיתית הנדרשת. ואם האופטימיות היא החלק העיקרי, או עצם ההתמדקות בהווה, בניגוד למרדף מתמיד אחר יעד כלשהו בעתיד, היא שתגדיל את האפקטיביות – גם ללא אופטימיות.
ולבסוף, אני תוהה אם מידה מסוימת של פסימיות, אינה חיובית. אם נתבונן על זה כעל זהירות, ולא פסימיות… אבל אולי אני חושבת כך משום שעוד לא תרגלתי את האופטימיות באופן קבוע.
Very funny presentation that can change view on success and efficiency. A 2-minute workout looks trivial, unfortunately not possible for most.
מאוד התחברתי למרדף המתיש הזה אחרי ההישג הבא הוא כביכול ביטוי להישגיות או ייחודיות, וקיבל מסגור כחלק מאינדיבידואליזם והגשמה עצמית ואנטיתזה להגדרה הכי קשה במאה ה-21 "בינוניות". בפועל, שוק העבודה וההשכלה היום מאופיין באי יציבות, שחיקה של עובדים וחוסר שביעות רצון כללי.
מאוד אהבתי את ההתייחסות לחריג שהחברה מנסה להכניס אותו למסגרת כי הוא חריג וחייב לנרמל אותו. גם התחברתי לכך שחבריו טענו מה יש לסטודנטים בהרווארד להיות לא מאושרים, בחיי היום היום תמיד יש מישהו שאנחנו מסתכלים עליו ומאמינים שאם רק היה לנו מה שיש לו היינו מאוד מאוד מאושרים או אפילו על עצמנו; אם רק נתקבל לעבודה, נתחתן, נקבל העלאה, נצליח במבחן אז אז סוף סוף נהיה מאושרים כבפועל אנחנו תמיד במרדף אחרי ההישג הבא. מעניין לנסות את התרגיל ולבחון תוצאות
כשראיתי את ההרצאה הרגשתי שהמסרים מוכרים לי, אפילו די אינטואטיבי, האושר מצוי בתפיסה ולא בנסיבות חיצוניות – זה מסר חזק שקשה להפנים עד הסוף אבל ברגע שהוא מופנם יש לכך רק השפעות חיוביות על העתיד
התחושה של "אם רק אעשה את המשימה הבאה אהיה מאושרת", ואז צריך למצוא משימה נוספת…כל כך כואבת! הגעתי למצב שאני נשואה, עם ילד, תואר שני ועבודה ובלי אושר. מה עוד אפשר לרצות?
מקווה שאצליח לחזור לספורט מתישהו 🙂
מעניין מאוד להבין שיעדים שאנחנו מציבים לעצמנו כיוון שאנו מאמינים שהם ירגשו אותנו או יגרמו לנו לאושר, הם למעשה אלו שמדכאים אותנו וגורמים לתחושות לחץ וחרדה.
יש לשנות את התפיסה ל'כאן ועכשיו', להינות מהרגעים הקטנים ולמצות אותם עד תום, על מנת להתקרב לאושר האמיתי.
האם באמת אופטימיות תורמת לאינטליגנציה?
אופטימיות יתר עלולה לגרום לך להתעלם מתרחישים גרועים ולפספס. דוקא החברים הפסימיים שלי הם החכמים.
מעודד לשמוע שניתן לאמן את המוח לחשיבה חיובית.
ההתמקדות בחוויה החיובית גורמת לנו לחוות אותה מחדש, דבר הגורם להרגשה טובה, שמחה, סיפוק ואופטימיות,
נשמע פשוט וקל, אז מדוע זה כל כך קשה לביצוע?
אחרי שהתאוששתי משטף הדיבור…. מצא חן בעיני הרעיון של שינוי "הנוסחה" – להבין שלא העבודה הקשה תביא להצלחה ולאחר מכן לאושר…אלא מחשבה חיובית תוביל להצלחה בהרבה תחומים.
מה שמעודד הוא שהאושר הוא בר השגה, ונדרש לרק לאמן את המוח על מנת להשיגו.
מדהים עד כמה חשיבה חיובית בכלל , והתמקדות בחוויות חיוביות בפרט, עשויים לגרום לנו להיות יותר פרודוקטיביים, מהירי מחשבה ומאושרים.
אהבתי את האופטימיות והגישה החיובית להסתכלות והתייחסות לאירועי החיים. ממש מעורר הערצה והשראה לחיות את ההווה.
במשך ההרצאה היה חיוך על פניי, אהבתי את האינטונאציה, את מהירות הדיבור.
ריגש אותי לראות את היכולת של המרצה להביא את הרעיון הגדול של פסיכולוגיה חיובית למציאות יומיומית ועכשווית.
הרצאה מעניינת שמפיחה אופטימיות, צחוק וגורמת למצב רוח טוב. מתחברת למה שנאמר בין השורות בנוגע לכך שאושר יכול להפוך והוא חלק ממציאות, אולם הוא דורש אימון של המוח והתמדה.
מאמינה שאופטימיות,רצון, התמדה ואימון יוצרים שינוי למי שחפץ בו.
רצף הדיבור מהיר מידי, עד שלפעמים קשה לעקוב אך בכל זאת היה ניתו להבין את הנקודה שהדובר רצה להעביר. הדרך הקלילה בה המידע הועבר ממקדת את תשומת הלב וההקשבה בתוכן הדברים לאורך ההרצאה ותורמת להבנת המסר.
הרצאה משעשעת והמסר הועבר בצורה יפה עם דוגמאות שונות שגורמות לחשוב לעומק (כדוגמת הגרף) . מעניין יהיה לנסות להפוך את הנוסחה לאושר ועל ידי כך להשפיע על המציאות שהרי כולנו רוצים להיות חיוביים יותר ולהגיע לתפקוד מוצלח יותר.
היה לי קשה עם אופן העברת המסר. הדחיסות, הדיבור המהיר והאופן האולי שטחי בו הדברים מוצגים, שמתחייבים מהפלטפורמה של טד, של לתת במה של 10 דקות להעביר מסר ולמשוך את הקהל.
מתחברת מאוד לצורך שתואר בהיפוך הנוסחא לאושר והצלחה. כמי שחונכה שצריך לעבוד קשה כדי להצליח, אני יודעת ומבינה היום שזה לא ביטוח לאושר עתידי. למדתי מההרצאה שלימוד חשיבה חיובית בהווה ואימון בכך יביאו להצלחות ופרודוקטיביות רבה יותר בעתיד. מאוד מקווה ללמוד איך להתאמן בכך וליישם על עצמי ומשפחתי.
ההדגשה שלו – שהחשיבה החיובית שהיא כשלעצמה כאשר היא מתרחשת , גורמת לשיפור היכולות החשיבתיות הרגשיות ההספקים של האדם, תחושת שביעות הרצון ,וכ״ד .
(שלא מתוך ידיעה או התכוונות,) כאשר למדתי את רוב לימודי בעבר, למדתי לפי הדוגמא שהוא תאר: שככל שלומדים מצליחים ומשיגים השגים האושר נמצא מחוץ למערכת ו״רודפים אחריו״ כדי להשיגו. כיום, כשהחלטתי שאני לומדת מתוך רצון ושמחה ותחושה של סיפוק עצמי על עצם הלימודים, והוכחה לעצמי שאני מסוגלת!!! אני חווה ״שמחה״ בכל
שלב אפילו בשלב המבחנים והמטלות. שהוא השלב הסיזיפי……
התלהבתי מהאופן בו מוצג מידע ביחס לממוצעים של אוכלוסיות ללא התייחסות לפרט. חשיבה אחרת, להיות מאושר עכשיו משנה לנו את החיים והיכולות בהווה ולעתיד. חיוביות, חשיבה חיובית ואמון לחיוביות משפרת אותנו ואת היכולות שלנו וההצלחה שלנו.
אהבתי והתחברתי לדוגמא ש- 75% מההצלחה במקום עבודתנו תלויה ברמת האופטימיות, בתמיכה החברתית ושיש להסתכל על הלחץ כאתגר ולא כדבר שלילי.
שמחתי בגישה המפריחה התפיסה הרווחת לגבי הצלחה כמו גם את ״סטיית הנקודה״ , הסטיה מהנורמה( הפורצת הבניות חברתיות ) שבהתקיימה מציפה פוטנציאל במובן הרחב ומבטאת את היכולת להיות מסוגלים לשנות הדרך בה נשפיע על המציאות .
אהבתי במיוחד את המשפט- בחיינו היום, "הנורמלי" הוא הממוצע.. אם נלמד ונחקור את הממוצע, אנחנו נישאר ממוצעים. יש לנו יכולת ממשית לשנות את החשיבה שלנו ובעקבות כך להיות חיוביים יותר. זה מקסים.
שיר
שמחתי לקבל אישור לחשיבה המאפיינת את גישתי לחיים, לפיה איכות החיים וההצלחה בחיים תלויות, במידה רבה, בנו, באופן שבו אנו מפרשים את העולם החיצוני ואינן תלויות בעיקרן בעולם החיצוני לכשעצמו.
הסיפור על האחות , הפעלת הדימיון הילדותי לפיתרון בעיות, משהו בתמימות הילדותית וחשיבה ללא עכבות , שאובדת לרובנו במהלך הפיכתנו לבוגרים, ואולי ביחד עם אובדן התמימות והיצירתיות אנו הופכים לנקודות בקו הממוצע או מתחת לו.
אהבתי מאד את עניין הנקודה האדומה הבודדה. חשוב בעיני מאד לבחון וללמוד לא את הממוצע אלא את הקיצוני והייחודי ואני מאד מתחברת לזה.